פוקו חי לבד. החיים שלו היו ללא צער וללא שמחה. הוא לא ידע חיים אחרים. יום אחד ברק של אור לבן סימא אותו, וכשהוא פקח עיניים הוא מצא את עצמו בעולם אחר. "רוצה להיות חבר שלי?", שאל אותו ילד קטן מוזר עם קרניים. "חבר? מה זה חבר?", משך פוקו בכתפיו. "אני לא צריך שום דבר. לך מפה".